רכישת ניסאן של 34 אחוז אחזקה במיצובישי בשבוע שעבר הייתה רק הדוגמה האחרונה לשוק דחיסה אי פעם בו מותגים מאבדים את הייחודיות שלהם כמו שהם שקוע בדאגות גדולות וחזקות הרבה יותר. זה עומד בהשתלטותה של טויוטה על Daihatsu מוקדם יותר השנה.
זה באמת ניתן להבחין, באמת. יש יתרונות משותפים. ניסאן נהנה מקיומו החזק של מיצובישי בדרום מזרח אסיה. כמו גם למיצובישי יש כעת תומך רב עוצמה העומד בתקופה סלעית בה הודה בזיוף נתוני אקלים כלכלי של דלק. כמו כן, כמובן, הצמד ישתף חדשנות כמו גם פלטפורמות, כרגיל.
פרסומת – המאמר הקצר נמשך להלן
• ניסאן משיג 34 אחוז ממנועי מיטוסבישי
עבור חלקם, הצעה מסוג זה הובילה להומוגניזציה של הרכבים המוצעים לקונים. משאבים משותפים מרמזים לעתים קרובות על מכוניות דומות ממותגים שונים, כאשר כאשר הייתה להם זהות משלהם. עם זאת האם זה באמת דבר גרוע כל כך?
עבור יצרנים קטנים יותר, הצעה מסוג זה יכולה להציע יציבות מבורכת. כמו גם עבור הצרכנים, זה מרמז הרבה יותר על שיטת הבחירה.
מצב פנטסטי מעניין הוא הברית בין ניסאן כמו גם רנו. האם רכב כמו הקאדג’אר היה משפיע כזו על השוק האם לא היה זה לקאשקאי דומה באופן מכני?
ציניקנים מציינים שהם שני אפונה בתרמיל, אולם ישנם הרבה יותר מהבדלים בין שניהם בשיטה שהם נראים, מרגישים כמו גם לדאוג להם להצדיק מיקום בשוק. כמו גם הרוכשים מגלים בבירור גם את חווית הבעלות שונה ביותר; הקאדג’אר דורגה את הגנרל השלישי בסקר הכוח הנהוג שלנו, ואילו הקאשקאי צלע את הבית ב -131.
ההצעה שניסאן סיימה כעת עם מיצובישי תאפשר בבירור לשניהם להמשיך לשגשג בתעשייה תחרותית בהדרגה, כמו גם לי שזו נקודה הרבה יותר בולטת שהבחינה את הרכבים שהיא עשויה לייצר.
האם אתה מאמין ששותפויות בין מפיקים הן גדולות או עניות עבור הצרכן? בואו נבין בתגובות למטה …